הליכי החייאה, עזרה ראשונה במקרה של התחשמלות, פינוי הנפגע

הליכי החייאה

הדרך הנכונה היחידה להנשמה מלאכותית היא השיטה »פה לאף-פה«. לצורך יישום שיטה זו יש תחילה למקם את ראשו של החולה כך שהסנטר והלסת התחתונה יוגבהו ככל האפשר (איור 1, 1. חלק). יש להסיר לכלוך (בוץ וכדומה), שיניים מלאכותיות (תותבות) מפיו של החולה, ולהקפיד שהלשון לא תחליק לאחור ותסגור את דרכי הנשימה.

נשימה מלאכותית מבצעים כך ששואפים אוויר טרי ככל האפשר ומנשפים אותו אל פי־אף האף של החולה (איור 1, 2. חלק). כדי להימנע מהדבקה, אפשר להניח מטפחת דקה על פיו של החולה. באוויר שאנו נושפים יש עדיין די חמצן עבור הפצוע. במקביל לביצוע הנשימה המלאכותית יש ללחוץ בקצב קל על בית החזה של החולה באזור הלב (להיזהר שלא לשבור צלעות!), כדי לסייע למחזור הדם באמצעות סחיטת הדם מן הלב. כאשר משחררים את בית החזה, הלב יכול שוב להתמלא בדם, ובדרך זו משיגים נשימה מלאכותית ופעולת לב. יש להמשיך בכך עד שהחולה יתחיל לנשום בעצמו ועד שלבו יחזור לפעום (איור 1, 3. חלק), או עד שיגיע רופא.

איור 1

הרעלה מחומרים שאינם צורבים נוצרת עקב נטילה של כמויות שגויות או מופרזות של תרופות, פטריות ומזונות שהורעלו על ידי חיידקים מקבוצת הפרטיפוס.

אם מתרחש הרעלה כזאת, יש בראש ובראשונה לרוקן בדחיפות את קיבתו ומעיו של החולה. מקיבה ריקה הנוזל יכול בתוך 10 m דקות להגיע למעיים, והחומרים המוצקים, בהתאם לאיכותם ולכמותם, בתוך 1-6 שעות. אם החולה בהכרה, יש לתת לו מיד לשתות כשתי כפות פחם רפואי (ניתן להשיג בבתי המרקחת; יש לערבב בכוס מים מינרליים, וניתן גם מים רגילים). לאחר מכן יש לגרות את החולה להקאה (על ידי דגדוג דופן הלוע העליונה בידית של כף). בלי קשר לשאלה אם ההקאה הצליחה, לאחר 3-4 m דקות יש לתת שוב לחולה 2 כפות פחם רפואי עם מים. בכל מקרה יש להזעיק רופא, או להעביר את החולה לבית החולים.

הרעלה מחומרים צורבים (קאוסטיים). הרעלה יכולה להיגרם משני סוגים של חומרים צורבים: מחומצות ומבסיסים.

במקרה של לוכיות (סודה קאוסטית, סודה, מלח בסיסי) מוסר בשכבות רירית מן השפתיים, מן הלשון, מן הפה, מן הוושט ומן הקיבה, והרוק היוצא הוא בדרך כלל דמי ובמגע הוא חלקלק. השפתיים והלשון מתנפחות, מופיעים כאבים בגרון, בוושט ובקיבה, עוויתות והקאה. לנפגע מלוכית יש לתת מים עם לימון או חומץ (1-2 כפות חומץ ב־5 ד״ל מים) או 3%-ת מי בור, ולאחר מכן חלב או 1-2 כפות שמן מאכל רגיל.

סימני הרעלה מחומצות בפה: כרסום וכוויות ברירית (חומצה גופרתית גורמת לכוויות שחורות, חומצת מלח ללבנות, וחומצה חנקתית לצהובות). הרוק הנפלט מחוספס למגע ובעל טעם חומצי.

למטופל יש כאבי בטן חזקים, עוויתות והוא מקיא. יש לתת לו חלב, שמן או חלבונים (ביצים), הכול מדולל במעט מים. לאחר מכן יש לתת לו 1-2 כפות (לפי הקפה) של מגנזיום שרוף, מדולל בחצי כוס מים, כך שישתה בלגימות קטנות. לאנשים שהורעלו מחומרים קאוסטיים אסור בהחלט לגרום להקאה.

חשוב! אם יש דם במה שהחולה הקיא, אסור להמשיך ולעורר הקאה!

עזרה ראשונה במקרה של התחשמלות

יש לשחרר את הנפגע ממעגל החשמל. אם אפשר, לנתק מיד את קו החשמל ממעגל הזרם באמצעות המתג, על ידי הוצאת הנתיך, או על ידי ניתוק הקו. את הניתוק מותר לבצע רק בעזרת כלי מבודד, למשל חתיכת עץ יבש, או במקרה הקיצוני, גרזן עם ידית יבשה, או מלקחיים עם ידית מבודדת.

במקרים חריגים יש לבצע קצר. המציל חייב להקפיד ללא תנאי על בידוד ידיו ורגליו ולכן עליו לעמוד על קרש שאין בו מסמרים, על סמרטוטים יבשים או על כיסא. את ידו עליו להגן, למשל, בשרוול מעילו, במטפחת יבשה, או בכפפות גומי או ניילון.

על המחלץ להניח מתחת לפצוע משטח מבודד, למשל לוחות יבשים או כלי עץ ללא חלקי מתכת, מטפחות יבשות, לוחות PVC. הטוב ביותר הוא שהפצוע יקפוץ בעצמו ובו בזמן ישחרר את עצמו ממגע עם החשמל, או שהמחלץ ירים את הפצוע לאחר שבידד תחילה את עצמו מן הקרקע. מותר לגעת בפצוע רק אם הבידוד מושלם. יש לנתק את אצבעות הפצוע בנפרד ובזהירות ממגע, ובו בזמן לעטוף אותן במטפחת יבשה או בבדים אחרים.

אם חוט חשמלי נכרך סביב הפצוע, יש להפסיק את הזרם בידיים מבודדות ולקבע את קצה החוט הנושא זרם כדי שלא יגרום לתאונות נוספות.

יש להתחיל בחילוץ, כמובן, מיד וללא תנאי, ואסור להשאיר את הנפגע ללא עזרה. לאחר ניתוק הזרם יש להשכיב את הנפגע במאוזן, לשחרר את בגדיו, ולהסיר לחלוטין את הבגד מחלקו העליון של הגוף, להבטיח לו אור ואוויר נקי. ראשו של הנפגע לא צריך להיות תלוי, אלא יש להגביהו מעט ולהניח מתחת לראשו (למשל, מעיל מקופל).

אם הפצוע מחוסר הכרה, יש לנסות החייאה ללא תנאי.

יש לבדוק בינתיים את הפה ואת הנחיריים של הפצוע כדי לראות אם הם יכולים להעביר אוויר. יש להסיר רוק, שאריות מזון ופרוטזה. אסור לשפוך נוזל לתוך הפה. אם הפצוע אינו נושם, יש להתחיל מיד בהנשמה מלאכותית. ניתן לסייע להחייאה באמצעות הברשת כפות הרגליים, חוקן או שפיכה לסירוגין של בית החזה והבטן במים חמים, בהתאמה קרים, אך אין להפסיק בכך את ההנשמה המלאכותית. אם הנפגע חוזר להכרתו יש להמשיך לטפל בו ואין להשאירו לבדו. יש לתת לו משקה חם כלשהו (קפה, תה, אלכוהול וכדומה), אך עליו להישאר במצב חצי-שכיבה.

על פי הניסיון, פגיעות קלות ומקומיות אפשר להותיר זמנית ללא תשומת לב (בהמשך יש להעניק סיוע רפואי), ורק לפצועים המדממים יש להעניק מיד סיוע רפואי.

שבבים, נסורת, חלקיקי אבק. אבק, שבב או חרק ניתן להוציא מן העין על ידי משיכת העפעף התחתון וניגוב בעזרת גזה נקייה או ממחטה. אם העצם נמצא מתחת לעפעף העליון, יש לתפוס את העפעף העליון באמצעו ולמשוך אותו קדימה אל העפעף התחתון, כך שהריסים יגעו במשטח הפנימי של העפעף העליון. אם בדרך זו לא הצלחנו להוציא את הגוף הזר, אין להמשיך לנסות, אלא יש לחבוש את העין הפגועה ולפנות לעזרה רפואית.

גוף זר שהגיע לנחיר צריך לנסות להוציאו על ידי סתימת הנחיר השני ונשיפה חזקה דרך האף. אם אין הצלחה בדרך זו, יש לפנות לעזרה רפואית.

הוצאת גופים זרים שהגיעו לאוזן יש להפקיד בידי רופא, שכן בעת ניסיון להסירם אנו עלולים לפגוע בעור התוף. אם חרק כלשהו חדר לאוזן, יש לשפוך כפית (קטנה) של שמן, חמאה מומסת או מים לתוך האוזן (במצב שכיבה) ולהחזיק 10-15 m דקות.

ננסה להוציא כך גוף זר שהגיע לקנה הנשימה: נבקש מן הפצוע לנשום עמוק, ובאיטיות נכה אותו בגב בין השכמות. אם החפץ שנתקע בקנה הנשימה אינו חד, יש לתת לפצוע מים, ולאחר מכן את מרכז הלחם (meču) ומאכלים דייסתיים. אסור לתת במקרים כאלה אמצעי ניקוי. דרוש מעקב רפואי.

קוץ שנכנס מתחת לציפורן מותר לנסות להוציא רק אם החלק הבולט החוצה ארוך מספיק כדי שנוכל לתפוס אותו בפינצטה או בממחטה. אם ההוצאה הצליחה, יש לתת לפצע לדמם מעט ואז למרוח עליו יוד ולהניח תחבושת.

פינוי הנפגע

פינוי הפצוע אינו משימה קלה, ולשם כך נדרשים מיומנות, זהירות וכוח פיזי מתאים. פינוי בלתי מקצועי מגביר את כאבי הפצוע ומחמיר את מצבו.

ראשית יש לקבוע אם החולה נמצא במצב המאפשר את פינויו, וניתן לפנותו רק אם קיבל עזרה בהתאם לכללי העזרה הראשונה. לפני הפינוי יש להפחית את הדימום, לחבוש את הפצע ולשקם את הגפיים השבורות על ידי קיבוע.

אם הדרך לבית החולים ארוכה יותר, יש, ככל האפשר, לרענן את הפצוע בתה או בקפה. יש להימנע ממתן אלכוהול (קוניאק וכד’). בעת הפינוי יש להשגיח על הפצוע ולפקח עליו ללא הרף, ואם התחבושת או קיבוע ההנעה משתחררים, יש לתקנם מיד. אם מתרחש אובדן הכרה או היחלשות פעילות הלב, יש להפעיל שיטות החייאה מתאימות.

אופן ההעברה תלוי תמיד בסוג הפציעה ובמספר המחלצים וכן בסוג האמצעים הזמינים להובלה.

יש להרים ולאחוז בחולה בשיקול דעת, בשלווה ובקור רוח. יש להימנע מכל טלטול. בגדיו של הפצוע אינם צריכים להיות מקומטים, וכאשר מרימים אותו, יש להרים אותו מן הצד שאינו פגוע.

שינוע ללא אמצעי עזר

פינוי בעזרת מציל אחד בלבד. אם הפצוע יכול ללכת, על המציל לאחוז בו מאחור ובכך לסייע לו. אם אינו יכול ללכת, או שהוא מחוסר הכרה, יש לפנותו כך שהמציל יכרע לצדו, יכניס יד אחת מתחת לבית השחי וביד השנייה יאחז מתחת לברך, ירימו וישא אותו.

פינוי באמצעות שני מחלצים. יש לסייע לפצוע המסוגל ללכת משני הצדדים. אם אינו יכול ללכת אך הוא בהכרה, עליו להיאחז במחלצים הנושאים אותו. יש לפנות פצוע מחוסר הכרה כך שהמחלץ החזק יותר יחזיק אותו מתחת לבתי השחי ויקיף את החזה בזרועותיו, ואילו השני יעמוד בין רגלי הפצוע ויתמוך בו מתחת לברכיים. עליהם להרים אותו ולשאתו בו-זמנית.

שינוע באמצעי עזר

העברה באלונקות. יש להניח את הפצוע בזהירות על אלונקה במנח שכיבה. לשם כך דרושים שני אנשים, ובמקרה של שבר בגפיים התחתונות - שלושה אנשים. על המחלצים לעמוד מצד אחד של הפצוע, להרים אותו בו-זמנית ולהניחו על האלונקה.

ההרמה, ההזזה, העצירה וההורדה של האלונקה חייבות להתבצע על ידי כל המצילים בו־זמנית, אך אסור להם לצעוד בו־זמנית, משום שאז תיווצר טלטלה של האלונקה. אם יש צורך להעביר את החולה למרחק רב יותר, רצוי לקשור משני צדי האלונקה חגורה אחת, שהמצילים יניחו על כתפיהם.

נשיאת פצועים באמצעים מאולתרים. אם אין לנו בהישג יד אלונקה, אפשר לאלתר אמצעי נשיאה. לפי הצורך אפשר להניח את הפצוע על סולם, על כנפי דלת שהוסרו, על שולחן וכך לשאת אותו. את אותו הדבר אפשר לעשות גם בעזרת שמיכה או כנף של אוהל. אפשר להכין אלונקה מאולתרת גם משקי בד משני רוחבים זהים, בכך שנכניס דרך השוליים התחתונים שתי קורות באורכים מתאימים. בהיעדר אלונקה, אפשר לשאת פצוע בהכרה גם על כיסא. על המחלצים להתמקם משני צדי הפצוע, לאחוז בחלק התחתון ובמשענת הכיסא וכך לשאת אותו.

תכולת קופסת העזרה הראשונה שאנו ממליצים עליה:

חבילת תחבושות, בינונית

כמות 2

חבילת תחבושות, גדולה

כמות 2

תחבושת לקשירה, 10 × 5 m

כמות 2

גזה סטרילית 1/2 m

כמות 2

כותנה, 25 גרם

חבילת 2

גזה שטוחה חתוכה 6 x 6 cm

החבילה 1

חוסם לעצירת דימום

החבילה 1

הנזאפלאסט, 4 cm x 1 m

החבילה 1

מספריים

יח’. 1

מגן למספריים משק בד

יח’. 1

אמפולות יוד

קומ. 12

ניצית אמוניה

יח’. 3

מחברת לרישומים (40 דף)

יח’. 1

מדריך לעזרה ראשונה

יח’. 1