היום, כרגיל, קיבלנו הרבה שיחות, מיילים, בקשות מחירים והצעות שונות. הייתי עוצר כאן ועובר איתך ל“אתה”. אני יודע שזה לא מומלץ, כי אנשים מיד שופטים דעות אישיות, אבל הפעם לא אכפת לי. אני מספר את הסיפור הזה, לא מול כל החברה, אלא בשמי, כי רק כך אני יכול לספר אותו.

שיחות על חלונות לרוב דומות זו לזו

בואו נהיה ברורים, כאשר עסק עסק כבר שנים (מכירות חלונות במקרה שלי), רוב האנשים שואלים את אותן שאלות ויש להם אותן חששות לגבי המוצר, ויש לי אותן תשובות. וזה נמשך כבר שנים.

לקוחות מתקשרים אליי, שואלים את אותן שאלות, מבקשים הצעת מחיר, ואני יודע שאני רק אחד מהם בים השיחות שהם עושים באותו יום, מחפשים מי יכול לעשות להם את החלונות הטובים ביותר ושהם הכי זולים. וזה בסדר גמור. לכן, ככלל, רוב השיחות מתחילות בנימה קרה ומתנהלות במסלול קבוע. ליתר דיוק, כל כך מבוסס שאני על “טייס אוטומטי” ובזמן שאני מפרט את התכונות, אני עושה לעתים קרובות משהו אחר.

אבל תמיד בצד השני של הקשר איכשהו אני יכול להרגיש “האיש”. אחרי כל כך הרבה שנים אני כבר יכול להרגיש אם בן אדם מסובך, עצבני, אם הוא מבין משהו שאני אומר לו או שהוא סתם מעמיד פנים שהוא מבין, אם באותו יום אני רק עוד אחד מאלה שהוא מתקשר אליו ומי “ישפך” לו את הסיפור כדי להציג לה את המוצר שלו וכו’…

ובסופו של דבר, בכל זה, אני מניח שלאדם צריך להיות חמלה, כי אני עצמי כזה כשמשהו מעניין אותי, אבל אני לא מבין בזה.

השאלה ששברה את הטייס האוטומטי

אבל היום הייתה לי שאלה יוצאת דופן. כלומר, אישה מבוגרת מבלגרד מתקשרת אליי ושואלת על חלונות. עיריית סטארי גראד מעניקה סבסוד מסויים להחלפת נגרות ישנה, ​​והיא תרצה להשתמש בה להחלפת חלונות לדירתה הקטנה. היא מסבירה שהיא מבוגרת, לא כל כך מבינה בנגרות, ואני אוטומטית מרים את הקול, מאט את הדיבור ומתחיל להסביר. באיזשהו שלב היא קוטעת אותי בהפתעה ואומרת שהיא דווקא רוצה PVC, כי היא שמעה שזו האופציה הזולה ביותר. וחוץ מזה היא חשבה שכל החברות בארצנו עושות עכשיו פי.וי.סי ואמרה: “איפה בדיוק כדאי לי לפנות אליך? ובכן, אני מעריצה עץ ועכשיו ממש פגעת בי. גדלתי בהומליה בטבע וברעננות הזה, ועכשיו אני גר בכלוב הזה. ואתם, עץ הרבה יותר יקר?” אני עונה: “הם קצת יותר יקרים, אבל…” בלי לחכות שאסיים לענות לה, היא אומרת: “ידעתי שהם יותר יקרים. אתה יודע, הפנסיה שלי קטנה, אני גרה לבד, יש לי הרבה חתולים ומטפלת בהם, ואני זקנה.

האם הייתי רוצה לשאול אותך, האם שווה לי להשקיע עכשיו בחלונות, כשאני אמות בקרוב בכל מקרה?“

הוא עוצר שם ומחכה לתשובה שלי.

כאשר עצות אנושיות חשובות יותר ממכירות

עכשיו…זה הרגע שמוציא אותך מהטייס האוטומטי הזה. אתה מבין שלאישה הזאת באמת אין אף אחד. אתה מבין שהיא מבקשת מהאדם שהיא שומעת בפעם הראשונה בטלפון כמה מהחיים שלה עצות. הגרון שלך מתכווץ, והלב והנשימה נעצרים לרגע. אתה מרגיש שאתה צריך להיות אחראי, ואתה מרגיש שעכשיו אתה באמת צריך לשים בצד את הכוונה שלך למכור ולתת את העצות הכי טובות והכי חכמות שאתה יכול.

כמה שניות של שקט…

יש לי שתי תשובות בשבילך. הראשון הוא שזו בדיוק הסיבה שאתה צריך לקחת את מה שאתה באמת אוהב וליהנות! ושנית, אל תחליף שום חלונות! אל תשים עץ או כל דבר אחר. תן את החתולים שלך למלון חתולים, ותשלם עבור טיול נחמד מהכסף לחלונות. לך, סע. יש כל כך הרבה אתרי ספא יפים בסרביה. לך להומליה שלך. לבלות!

עכשיו שוב שקט. בטח עברו כמה שניות. אני שואל: “אתה שם…?” היא עונה: “ומה אעשה עם החתולים שלי?” “ומה יעשו החתולים כשאתה לא?” אני עונה. אותה הפסקה שוב…

“אתה יודע מה, אני אחשוב על ההצעה הזו שלך.” ביקשתי ממנה להודיע ​​לי מה היא החליטה ואמרתי שאני רוצה לקבל טלפון מהומולה. היא חייכה. שם סיימנו את השיחה.

שמרתי את המספר שלה ואני מקווה שהיא תתקשר אליי מהוומליה! ❤️❤️❤️

הסיפור הזה עדיין מזכיר לי היום ששיחה טובה על חלונות צריכה להתחיל קודם כל עם הצרכים האמיתיים של אדם. אם אתה שוקל להחליף את עבודת העץ שלך, בדוק את האפשרויות עבור חלונות עץ או שלח לנו שאילתה כדי לדון יחד בפרויקט.