רצפות חשובות משום שהן מעניקות לא רק פונקציונליות והגנה, אלא גם היבט אסתטי ונוח של חלל המגורים. החלוקה הברורה ביותר של הרצפות לסוגים מתקבלת אם מתחשבים בו-זמנית בשיטת הביצוע של הרצפות ובסוגים ובצורות של החומרים המשמשים לביצוע. כך מתקבלת החלוקה הבאה: רצפות אבן (אבן מרוצפת), שכבות יישור (ציפויים), רצפות מאריחי קרמיקה, רצפות מאריחים קטנים, רצפות מאריחים גדולים, רצפות עץ ורצפות שעם, רצפות מרצועות חיפוי, רצפות מחומרים מלאכותיים הנמרחים בכף.
דרישות לרצפות מבחינת עמידות והגנה מפני לחות
הדרישות המינימליות מבחינת חוזק בלחיצה, חוזק מתיחה בכיפוף וכן עמידות בפני שחיקה, מפורטות עבור חיפויי בטון קשיח ב-DIN 1100. ערכים אלה יכולים בדרך כלל להיחשב כדרישות שעליהן לעמוד רצפות טעונות בכבדות של מבני תעשייה. ב-DIN 272 מפורטים ערכי מינימום עבור אבן מלאכותית (קסילוליט), שיכולים לחול גם על רצפות טעונות קלות של מבני תעשייה, וכן על רצפות של מבני מגורים ומבני משרדים.
איור 1 - איטום הרצפה
תנאים לרצפות מבחינת בידוד תרמי ואקוסטי
בידוד תרמי אינו תלוי אך ורק ברצפה, אלא במערכת כולה של התקרה הבין-קומתית. עם זאת, יש חשיבות למידה שבה הרצפה יכולה לספוג חום מאנשים העומדים עליה או נעים עליה. גם מבחינת הגנה מפני רעש, חשובה ביותר המערכת כולה של התקרה הבין-קומתית. בהקשר זה לרצפה יש השפעה רבה יותר - במיוחד אם היא עשויה כשכבת ציפה או כרצפת עץ צפה.
איור 2 - בידוד אקוסטי של הרצפה
תנאים להגנת רצפות מפני אש
לגבי רצפות בסביבת מוקד האש, וכן לגבי רצפות מתחת לגגות תלולים ולעיתים קרובות גם בסדנאות ובהיכלי עבודה, יש לדרוש שיוכנו כמעכבות אש או כעמידות לאש. פרטים נוספים ב-DIN 4102.
תנאים לעמידות החשמלית של רצפות
הסכנה לאדם ממגע עם מוליכים תחת מתח גבוהה יחסית גם בגבולות של מתח נמוך עד 250 וולט. הסכנה גדלה אם לרצפה שעליה האדם עומד יש מוליכות גבוהה יותר. לפי תקנות החברה הגרמנית לאלקטרוטכניקה (VDE), כל רצפה שהתנגדותה קטנה מ-7730 אוהם נחשבת מסוכנת. הדבר נכון במיוחד לרצפות לחות ורטובות.
חיפויים (שכבות חיפוי)
אל החיפויים החשובים ביותר שייכים: רצפות טרצו, חיפויי בטון, חיפויי חרסית, רצפות פסיפס, חיפויי גבס, רצפות קסילוליט, חיפויי חמר וחיפויי אספלט.
- רצפות טרצו: רצפות טרצו הן עמידות, אטומות למים ואינן מאבקות. DIN 1965 התקנות הטכניות לביצוע חיפויים ולעבודות קרמיקה כוללות פרטים נוספים הן על ההרכב הגרנולומטרי של האגרגט לטרצו והן על אופן הביצוע.
- חיפויי בטון: DIN 1965 כולל פרטים נוספים על חיפויי בטון רגילים (לשעבר חיפויי מלט), ו-DIN 1100 על חיפויי בטון קשה. לאחרונה מייצרים גם חיפויי בטון קל – וכן מאגרגטים נקבוביים קלים, וגם מבטון קצפי – המשמשים במיוחד כמצעים לחיפויי חומרים מלאכותיים המיושמים במרית.
- ציפויי חרסית: מיוצרים מלבנים מרוסקות עם חומר מקשר של סיד, צמנט או מגנזיט. הם מוליכים חום פחות טוב מציפויי בטון.
- רצפות מוזאיקה: רצפות מוזאיקה הן סוג החיפוי היפה והאלגנטי ביותר, שלצורך ייצורו משתמשים בשיש, בחתיכות של חרס שרוף, בזכוכית אטומה או בקרמיקה. משום שסוג רצפה זה דורש מן היצרן נטייה רבה לחוש האמנותי, רק מעט מאוד סדנאות עוסקות בייצורו.
- חיפויי גבס: חיפויי גבס הם חסיני אש. אופן ביצועם מפורט ב-DIN 1965. הם מיוצרים ברובם מגבס שרוף מאוד לחיפויים, וזאת כחיפוי חד-שכבתי מעל חול, או כחיפויים יבשים דו-שכבתיים. לחיפויי גבס משתמשים גם באנהידריט טבעי.
- רצפות מאבן-עץ: תכונות ואופן הביצוע של רצפות מאבן-עץ (קסילוליט) מתוקננים בתקנות DIN 272. הן מחולקות לרצפות חד-שכבתיות תעשייתיות או דחוסות, לרצפות דו-שכבתיות מ-אבן-עץ, לחדרי מגורים ולחדרי עבודה, וכן לתשתיות חד-שכבתיות לפרקטים, לחיפויים ברצועות וכו’.
- ציפויי חרסית: פרטים נוספים על ציפויי חרסית – במיוחד למחסני תבואה, מחסנים חקלאיים וכו’ – כלולים ב־DIN 1965.
- חיפויי אספלט: חיפויי אספלט יצוק משמשים הן ליצירת שכבת ההליכה העליונה הישירה של הרצפה, והן ליצירת תשתיות לפרקט, לחיפויי פס, לחיפויי חומרים מלאכותיים המיושמים במרית וכו’. הם אינם יוצרים אבק, אינם מעבירים מים, הם גמישים, ומעל הכול ניתן ללכת עליהם מיד לאחר ביצועם.
איור 3 - מוזאיקת עץ
רצפות קרמיקה
רצפות קרמיקה מיוצרות מאריחי קרמיקה. הן בעלות עמידות כמעט בלתי מוגבלת, קלות לשמירה על ניקיון ואינן יוצרות אבק. לפרטים נוספים ראו DIN 1965.
איור 4 - אריחי קרמיקה כתחליף לשיש
איור 5 - דגמים שונים של אריחי קרמיקה
רצפות מאריחים קטנים
רצפות מאריחים קטנים (בשטח של כ-0,25 m2) עשויות מאריחים של אבן טבעית, בטון, קלינקר, זכוכית, פלדה, עץ מאובן ואספלט, ומונחות ברובן במלט צמנטי. אריחים מחומרים מלאכותיים (משרף מלאכותי, ביטומן ואזבסט) מונחים בהדבקה. מבחינת תכונותיהם הם תואמים לחיפויים עשויים מאותם חומרי גלם ואותם חומרים.
איור 6 - פסיפס מאריחים קטנים
רצפות מלוחות גדולים
עבור רצפות מלוחות גדולים – נוסף על לוחות חרוצים מפלדה ומתכות קלות – רלוונטיות בעיקר לוחות קשיחים מסיבי עץ, אשר בעת ההנחה מודבקים ברובם באמצעות דבקים קרים. יש להם תכונות דומות לאלו של חיפויי רצועות והם משמשים לאותן מטרות.
רצפות מעץ ומפקק
רצפת עץ היא מן הוותיקות ביותר, ובשונה מכיסויי שטיחים ורצפות שעם – היא גם הרצפה החמה ביותר לכפות הרגליים. אליה שייכים: רצפות קרש מקרשי רצפה, פרקט פס ופרקט לוחות, רצפת לוחות פרקט ופרקט פסיפס.
רצפות פרקט שהונחו כראוי מספקות ברוב המקרים גם בידוד טוב מפני פגיעות צעד. רצפת לוחות פרקט ופסיפס מייצגות סוגים חדשים של פרקט. לשם הקלה על התחזוקה, הפרקט עובר לאחרונה איטום באמצעות שרפים סינתטיים. רצפות שעם הן חמימות מאוד לכפות הרגליים, מבודדות קול ואינן חדירות למים. להדבקה משתמשים בדבקים מיוחדים.
איור 7 - הנחת הפרקט
רצפות מרצועות חיפוי
כציפויים החשובים ביותר ברצועות נחשבים:
- רצפות מלוחות של לבד צמר מודפס (בלאטום וסטרגולה)
- רצפות מאריגים למתיחה, דמויי שטיחים
- רצפות מלינולאום
- רצפות גומי
- רצפות מחומרים מלאכותיים דמויי בדים (איגליט)
- רצפות מלוחות ומרצועות של פוליוויניל כלוריד (גוטסין ומיפולן)
בעוד ששני הכיסויים הראשונים שהוזכרו נפרשים בפשטות ונמתחים רק לאורך הקצוות, כל שאר הכיסויים הרצועתיים מיוצרים בהדבקת רצועות. כיסויים אלה בולטים במספרם הקטן של רכיביהם ו—למעט אלה הדומים לשטיחים—בכך שאינם מעלים אבק, קלים לשטיפה וגמישים במידה זו או אחרת.
איור 8 - חיפוי לינולאום כהדמיית למינציה
רצפות מחומרים מלאכותיים הנמרחים במרית
מסות מחומרי פלסטיק המיושמות באמצעות שפכטל הן תערובות של שרפים סינתטיים (בעיקר פוליוויניל אצטטים) וחומרים מוספים. הציפויים מיוצרים על מצעים חלקים ושטוחים בשכבה של שלוש שכבות לפחות, המיושמות באמצעות שפכטל. לאחר 28 ימי ייבוש באוויר עוביין צריך להיות לפחות 2 mm. שכבות דקות מ־2 mm אינן נחשבות עוד לציפויים, אלא לשכבות ציפוי או למריחות.